1ויען איוב ויאמר:2גם היום מרי שיחי, גם במענה הזה לא יחדש דברים אחרים, כי כעס על שחשדוהו ברע לבריות ורע לשמים, ולא יענה להם, רק ירצה להתווכח עם האל יתברך על צדקתו וישרו ועל חטאת הרשעים, והם שתי קושיות אשר בלבו:3גם היום, שדברתם הרבה, אין לי ניחום בדבריכם, ושיחי עמכם במרירות, וידי כבדה, מעשות דבר, על אנחתי, אשר היא גדולה. יאמר כי שיחו במרירות ומעשיו בכבידות, ולא יוכל לשאת ידו, אף כי עצמו. והמפרשים אמרו כי ידי מכתי, והענין שמכתו יותר כבדה וגדולה מאנחתו, כי לא יתאנח לפי גודל מכאובו. וכן דעת התרגום אמר לחוד יומא מריר מימרי מחתי תקפת על תוכחתי:4מי יתן ידעתי ואמצאהו, לאלוה אשר הזכרת אליפז כי אשא אל אלוה פני:5אבוא עד תכונתו, המקום אשר יכין כסאו לשפוט את כל הגוים, ושם6אערכה לפניו, משפטי, ופי אמלא תוכחות, על רשע וטוב לו, וצדיק ורע לו:7אדעה מלים יענני, הוא בעצמו:8ואבינה מה יאמר לי, כי לא ידעתי ולא אבין מה תענו ומה תאמרו אתם, כי אין בפיכם נכונה,9האם מאשר כחו גדול מכחי יריב עמדי, להראות גבורתו:10לא, יעשה ככה. אך הוא ישים בי, שם, במקום המשפט לפניו, אדם ישר שאהיה נוכח עמו, כדי שלא איראנו, ואז אפלט נפשי לעד משופטי, כי הישר יזכני באמת בשומעו תוכחתי:11ישים בי, כענין ישים עלי, בי, כאומר ישים במעשי שופט לשפוט ביושר, או דרך הלשון ככה, כמו הבהמה אשר אני רוכב בה, כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו. ועל דעת רבותינו ז"ל כן הלשון בנשפט, וכן בשופט, ונתן בפלילים, ונתן על פיהם. ובדברי חכמים ז"ל ומשלם בבית דין, יוצאה בדיינין. והחכם רבי אברהם ן' עזרא ז"ל פירש לא אך הוא ישים, כמו וישימו וישכילו, כלומר אין מי שיבין וישים לבו כי הרשעתי, אך הוא לבדו. והנכון שנאמר לא יעשה כן לריב עמדי בכחו הגדול, אך הוא ישים בי לבו אם חטאתי לו, כי שם במקום המשפט אהיה ישר, ושם יהיה מפעלי נוכח ונגלה עמו, ואפלטה, נפשי, לנצח מיד שופטי:12הן קדם אהלוך ואיננו, יחזור לראש התלונה, מי יתן ידעתי ואמצאהו, כי אני הולך קדם ואיננו שם:13ואחור ולא אבין לו, שהוא שם, כי נשגב ממקום, והוא ברא פאת צפון ולא אחזנו שם, והוא יעטוף ויכסה הדרום על תהו, ולא אראנו שם:14כי ידע דרך עמדי, על כן אני רוצה להתווכח עמו, כי הוא היודע ועד דרכי ומעשי: ואם בחנני כזהב, אצא טהור: כי15באשורו אחזה רגלי, ללכת בה:16מצות שפתיו, אשמור:17ולא אמיש, מהם יותר מלחם חוקי הצריך לי תמיד:18צפנתי אמרי פיו, בלבי, ושמרתי אותם לעשותם כל היום:19והוא באחד, יחיד בעולמו:20ומי ישיבנו, דבר שלא יעשה כרצונו, וכל אשר אוותה נפשו יעשה מיד, כי אין מי שיעכב על ידו. וכן אמר התרגום: והוא יחידי ומי יתיביניה ונפשיה רגגת ועבדת:21והוא באחד, כענין ה' בם סיני בקודש, ירמזו שאין עולמו מקומו, זהו פשוטו, רק בפנימיות המלה הזאת נרמז, כי איוב היה חכם ומקובל יודע סוד האלהות והייחוד יתברך:22כי ישלים חקי, קשור עם הפסוקים הנזכרים, באשורו אחזה רגלי, מצות שפתיו ולא אמיש, כל זה אעשה בעבור החסד והטוב אשר גמלני מנעורי, כי יעשה משלם חקי ויספיק כל צרכי:23וכהנה רבות עמו, טובות גדולות שגמלני ביצירתי ושמירת נפשי, כאשר ביאר בפסוק הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני, וגמר הענין,24על כן מפניו אבהל, כאשר יזיק לי:25אתבונן, בטובו הגדול ואפחד ממנו, פן יהיה בי עון שהענישני עליו. והתרגום אמר: ארום ישלים היך בקדמיתא גזרתי ודכמתהון סגיאין עמיה. יפרש כן: כי נפשו אוותה ויעש בי כרצונו, וימלא החוק שגזר עלי, להיות נידן תמיד בייסורין, וכהנה רבות עמו, לעשות לאחרים כרצונו:26ואל הרך לבי, והבהילני כי לא הכרית אותי טרם בוא החושך הזה אשר אני בתוכו, והיה מכסה מפני אופל גדול אשר נפל עלי ביום, כדרך למה יתן לעמל אור.
